מתנדבים ומתנדבות

"המפגש עם החולים מעשיר אותי כבן אדם. אני מרגישה שגיליתי עולם חדש. הודות למרכז, אני חווה התפתחות מקצועית משמעותית ביותר כמטפלת." 
(אילנה, מטפלת המתנדבת במרכז לסיוע הוליסטי)

מטפלי המרכז הם מטפלים המוסמכים באחד מתחומי הרפואה המשלימה. המטפלים שלנו עוברים הכשרה מקצועית והנחיה הכוללות: סמינר הכשרה, סדנאות מקצועיות וליווי מתמשך. מטפלים מוסמכים המעוניינים להתנדב במסגרת המרכז לסיוע הוליסטי, מוזמנים לפנות אלינו ולמלא את הטופס. 

סמינר הכשרת מתנדבים חדשים במרכז לסיוע הוליסטי - איך זה עובד אצלנו?

על הסמינר ויעדיו:
להיות מתנדב במרחב האונקולוגי? להיות מטפל בחולי סרטן? להתמודד עם שאלות של מחלות סופניות, פרדה, מוות, כאב? למה ומדוע? השאלות הללו הן לגיטימיות לגמרי ונשאלות כל הזמן, גם במהלך הסמינר וגם לאורך ההתנדבות והעבודה הטיפולית שלנו. לא לכל אחד ואחת מתאים להיות מטפל/ת-מתנדב/ת בחולי סרטן...

להיות מתנדבים-מטפלים ולהגיע בקביעות למחלקה האונקולוגית, לקליניקה, להסכים לתת יד, להקשיב ולטפל באנשים  בעת משבר בחיים - זה אומר לקבל החלטה אמיצה מאוד ומחייבת. ישנן סיבות רבות מדוע בחרו האנשים הנמצאים במעגל המטפלים שלנו להתנדב: המאחד אותם הוא אומץ לב, נתינת חסד ורצון ללמוד - ללמוד על עצמך, ללמוד על החיים ועל המוות, ללמוד גם באופן מקצועי.

במשך תשע שנות פעילות המרכז, עברנו מיום השתלמות בודד למערכת שלמה של הכשרה הכוללת מספר שלבים של בחירת מתנדבים פוטנציאליים, שהינם מטפלים הוליסטים מוסמכים. שלבים אלו מתחילים משיחה טלפונית והסבר, החלטה להירשם לסמינר, לעבור בו את שלושת הימים, סיור בבית החולים, פגישה אישית ועוד. מטרת תהליך מורכב זה היא להעניק זמן וכלים הראשונים לכם, האנשים הרוצים לגדול ולצמוח, להתמקצע וגם להיות חלק מנתינה קולקטיבית בחברה שלנו, למרות הפחד והחששות ממחלת הסרטן.

באופן גורף וכללי אפשר לומר, שישנן שתי מטרות עיקריות לסמינר ההתנדבות שלנו. הראשונה - להכיר לכם אנשים יקרים, את פעילות המרכז, ולתת הסברים "טכניים" יותר על העבודה הטיפולית שלנו. המטרה השנייה – להתחבר לרוח הדברים, לעמדה הטיפולית שלנו שהינה עמדה של הקשבה, עמדה של גמישות פנימית ומקצועית, המשלבת רוח עם מגע ועם מילים. מובן שקיים ים שלם של ידע מקצועי ואנושי על תחום הפעילות שלנו, אך כמו שנאמר - "גם מסע בן 1000 מייל מתחיל מצעד אחד." אז שיהיה לנו בהצלחה בדרכנו המשותפת!

באהבה, לנה שטרן 

volunteers2.jpg#asset:91

תכנית ההכשרה למתנדבי המרכז לסיוע הוליסטי
"לטפל במטפל" – מאפשרים ותומכים בצמיחה אישית ומקצועית של המתנדבים שלנו.
  
מטרת התכנית להעצמת המתנדבים של המרכז לסיוע הוליסטי היא לספק למתנדבים כלים שבאמצעותם יוכלו להתמודד עם המכשולים השונים העולים מתוך הטיפול במרחב האונקולוגי, להתמיד בהתנדבות לאורך זמן ואף להתעצם ולגדול מעצם החוויה הייחודית שמספקת להם ההתנדבות במרכז. במסגרת התכנית, אנו מכשירים את המטפלים המתנדבים שלנו למפגש עם אוכלוסיית החולים המגוונת, על כל השוני התרבותי, הדתי והמסורתי שבה. לעתים קרובות אנו מקבלים תגובות מרגשות של הכרת תודה ממטופלים ובני משפחתם ממגזרים שונים, שהכלים של הרפואה המשלימה לא היו נגישים עבורם עד למפגש עם מטפלי המרכז לסיוע. אנו מאמינים שההתנדבות במרכז לסיוע הוליסטי טומנת בחובה הזדמנויות להתפתחות אישית ומקצועית עבור המתנדבים, באופן שממנו החברה כולה יכולה לצאת נשכרת.

מערך העצמת המתנדבים של המרכז כולל שני מרכיבים עיקריים: הכשרה ותמיכה.
הכשרת המתנדבים מתחילה בסמינר הכשרה - לאחר הסמינר, כל מתנדב/ת עובר/ת התמחות מעשית בפיקוח מקצועי בבית החולים או בקליניקה הקהילתית. במהלך ההתנדבות חייב/ת כל מטפל/ת לעבור את הסדנאות: יחסי מטפל מטופל, טכניקות מגע, אונקולוגיה, תזונה תומכת. בנוסף, אנחנו מציעים מעת לעת קורסים מקצועיים בתחומים רלוונטיים כמו דמיון מודרך, עיסוי לימפטי, כלים מעולם הליווי הרוחני, מינדפולנס ועוד. כמו כן, המרכז מקיים ימי העשרה לכלל המתנדבים, בהם מועברות סדנאות שונות, בתחומים חיצוניים כגון: תנועה, אמנות, תרבות, תזונה ועוד. בנוסף מציע בית יורי שטרן סדנאות מקצועיות בתחומים הנוגעים לעולם ההוליסטי: העצמה אישית, טיפול אנרגטי, פסיכותרפיה גופנית, דמיון מודרך, יוגה, טאי צ'י, שיאצו ועוד. מטרת סדנאות אלו הינה הרחבת ארגז הכלים של המטפל ופיתוח כישוריו הבין-תחומיים. כמו כן, מציע המרכז קורסים מקצועיים מסובסדים למטפלים המתנדבים, כגון: ליווי רוחני, עיסוי שיקומי, עיסוי לימפטי ועוד.

סיכומי משמרת – אבן יסוד של מערכת הליווי והתמיכה של המרכז. הקמנו מערך תמיכה ייחודי המורכב מאנשי מקצוע בתחומים שונים של הפסיכותרפיה, על-מנת לסייע למטפלים שלנו מול קשיים רגשיים ומקצועיים העשויים לעלות במרחב האונקולוגי במהלך העבודה הטיפולית. מערך התמיכה מתבסס ראשית כל על ליווי ותמיכה שוטפים בזמן של התנדבות; 45 דקות עד שעה של סיכום משמרת. המלווים, מתנדבים גם כן, עוזרים לעבד את התכנים, התחושות והרגשות העולים תוך כדי המפגש הטיפולי עם אנשים במשבר ובני המשפחה של המתמודדים. לאורך שנים של התנדבות, מפגשי הדרכה אלו מאפשרים צמיחה אישית ומקצועית אדירה ותובנות רבות על החיים.

אנו במרכז לסיוע הוליסטי, שמנו לעצמנו למטרה להיות המקצועיים ביותר בתחום הטיפול ההוליסטי האינטגרטיבי לחולים אונקולוגיים. המרכז לסיוע הוליסטי משתתף במחקר ראשון מסוגו, יחד עם ד"ר רוזנגרטן מהמרכז הרפואי שערי צדק, הבוחן את הקשר בין טיפול רפלקסולוגי והקלה על תופעות הלוואי ארוכות הטווח של הטיפול התרופתי הניתן לחולות סרטן השד. כמו כן, המרכז משתתף בכנסים מקצועיים הקשורים לרפואה פליאטיבית, רפואה אינטגרטיבית, תמיכה רוחנית וכדומה.

volunteers3.jpg#asset:92

לא פשוט כל כך להיות מתנדב במרכז לסיוע... להלן תחנות בדרך, לפני שמתחילים לעבוד "בשטח":

סמינר ההכשרה
הסמינר כולל שלושה ימים רצופים של היכרות עם המרכז לסיוע הוליסטי ועם משפחת קרן יורי שטרן. בסמינר נלמדים מושגים בסיסיים מתחום האונקולוגיה וכללי הזהירות בטיפול; נערכת שיחה על ההתייחסות ההוליסטית לשלבי מחלת הסרטן ועל שפת הרוח בטיפול ההוליסטי, לצד סדנה על ערוצי הקשבה; מתקיימת למידה בקבוצות לפי סוג הטיפול: שיאצו, עיסוי, רפלקסולוגיה וכדומה. בסך הכול שלוש סדנאות חווייתית מוקדשות לאיכות המגע במרחב האונקולוגי, למפגש עם המטופל ולסיכום במעגל.
 
סיור והיכרות הפעילות שלנו בבית החולים שערי צדק 
סיור בבית החולים- """ Alma mater שלנו, מאפשר לחוש ולהרגיש את הריתמוס ומאפייניה של העבודה במחלקות האונקולוגיות. במסגרת הביקור אנו מכירים את המרחב הטיפולי, צופים בעבודת המטפלים שלנו וחווים את האווירה.

YSF-153.jpg#asset:209

מפגשים אישיים
לאחר סמינר הכשרה, נפגוש כל אחד ואחת מהמתנדבים החדשים לפגישה אישית. מטרת הפגישה העמקת ההיכרות עם כל המתנדבים ודיון  על המניעים, החששות והרקע האישי הקשור בהתנדבות במרכז, לצד בחירה משותפת של המקום והזמן להתנדבות המתאימים ביותר למתנדב/ת ולמערכת הקיימת של הטיפולים. משמרת ההתנדבות הראשונה היא בליווי מקצועי – בבית החולים ובקליניקה.

אנו אתכם לאורך הדרך  - ליווי שותף למתנדבים 
אנו מעניקים למתנדבינו ליווי אישי מתמיד, קבוע, נגיש ומקצועי לאורך כל זמן ההתנדבות במרכז. הליווי כולל מספר מרכיבים, שהינם חלק בלתי נפרד מההתנדבות במרכז. להשתתפות בפעילויות הליווי והתמיכה חשיבות מכרעת, המשפיעה על איכות הטיפול ועל יכולתם של המתנדבים להתמודד עם קשיי העבודה במרכז.

סיומי משמרת הינם חובה לכל מתנדב/ת. אנו סבורים שההשתתפות והנוכחות הקבועים בסיומי כל משמרת היא בסיס בטוח להמשך העבודה במרכז ולעיבוד החוויה הטיפולית. זו ההזדמנות ייחודית וחינמית להדרכה מקצועית ואישית, המאפשרת הבנה עמוקה ויסודית של העמדה הטיפולית של המטפלים ומטפלות, מזמינה לפרוק קשיים שעלו במהלך הטיפולים, לשתף ולקבל תמיכה וייעוץ מקצועי. משך הסיכום הינו 45 דקות עד שעה. 

קבוצות תמיכה: אנו מקיימים קבוצות תמיכה שמטרתן לאפשר למתנדבים ולמתנדבות מקום נרחב לייעוץ ושיתוף, להתמודד עם הניסיון החדש, הרגשות והתחושות המופיעים במפגש עם חולי הסרטן. את הקבוצה מנחים אנשי מקצוע מתחום הפסיכותרפיה והליווי הרוחני.

טיפול פרטני: לעתים, במהלך הטיפולים בחולי הסרטן מתעוררים קשיים, שאלות וסוגיות אישיות הדורשות מענה. לשם כך בנינו צוות תמיכה וליווי פסיכולוגי במרכז. מתנדבים אשר יחושו צורך בכך, יוכלו לפנות לאנשי צוות המרכז ולקבל סיוע מיידי. במידה ויהיה צורך, נפנה את המתנדב למספר טיפולים פרטניים אצל פסיכותרפיסט/ית או פסיכולוג/ית, ללא תשלום.

מעגל המלווים: המלווים המקצועיים נפגשים פעם בחודש לדיון מקצועי על מקרים ספציפיים ועקרונות טיפול.

מה אפשר ומה נדרש ללמוד אצלנו?

אנו במרכז לסיוע הוליסטי מציעים למתנדבים מגוון קורסים, ימי העשרה, סדנאות, מפגשים ופעילויות. מטרת התכנית היא לאפשר למתנדבים ולמתנדבות מגוון רחב ועשיר של כלים מקצועיים. חשוב לנו מאוד ליצור בית משותף ומעגל גדול עבור כל המתנדבים. המפגשים מאפשרים לנו להיפגש בסביבה אחרת, חופשית ומשחררת ולהכיר אחד את השני. עצם המפגש עם מטפלים נוספים המתנדבים במרכז, נותן כוח, עוצמה והזדמנות להחלפת טיפים מקצועיים וללמידה מהניסיון הנצבר.

כל הקורסים מסובסדים ומותאמים לצרכי המתנדבים של המרכז לסיוע הוליסטי:
● טכניקות מגע: סדנת חובה חינם לכל מטפלי המרכז לסיוע הוליסטי – טכניקות, התוויות נגד ותרגול מעשי.
● יחסי מטפל מטופל: סדנת חובה חינם - השפעת המרחב האונקולוגי על מערכת היחסים בין מטפל/ת למטופל/ת, פיתוח הקשבה והתבוננות ועמדה טיפולית. 
● קורס מינדפולנס: מקנה כלים למדיטציה ותרגול יום-יומי, שקט ושלווה המאפשרים להתמודד עם מצבים מורכבים במרחב הטיפולי.
● ליווי רוחני: קורס המיועד למטפלים במגע הרוצים לקבל כלים נוספים מעולם הליווי הרוחני. כלים אלו יעזרו למתנדב במהלך טיפוליו עם חולים קשים וסופניים. הקורס עוסק במפגש עם החולי, בכניסה וביציאה ממפגש עם מטופל, בפרידה ומוות.
● דמיון מודרך: מטרת הקורס, לשתף ולהקל על המתנדבים, בעזרת כלים מהדמיון המודרך והמדיטציה. הקורס יכנס לתוך עולם הדמיון המודרך ויעניק כלים לשימוש עצמי וטיפולי.
● עיסוי לימפטי: משמש לחיזוק המערכת החיסונית על ידי הזרמת נוזל הלימפה. מדובר בעיסוי עדין המתמקד באזורי בלוטות הלימפה וכך גם מסייע בהפחתת נפיחויות ובצקות האופייניות לחולי סרטן.
● סדרת הרצאות אונקולוגיות: סדנת חובה חינם, המועברת ע"י הצוות הרפואי והסיעודי של שערי צדק.
● תזונה תומכת: סדנת חובה חינם - הרצאה חוויתית להקניית ידע בסיסי בתזונה תומכת אונקולוגית.
● חוגים וסדנאות: יוגה, תנועה, צ'י קונג, פלדנקרייז ועוד.
● ימי כיף: מפגשים אחת לשלושה חודשים ובהם יושבים במעגל, משתתפים בסדנאות חווייתיות ונהנים מהמפגש ומהחברותא.

המתנדב שלומי מספר: "כאחד שמתנדב כבר כמה שנים במרכז לסיוע הוליסטי ע"ש יורי שטרן, אני חייב לומר שללא כל ספק ההתנדבות בבית החולים היא אירוע מכונן ששינה את חיי. הקבלה היא פי עשרת מונים גדולה מהנתינה ואני מרגיש שנפלה בחלקי זכות גדולה להיות פעם בשבוע עם אנשים מיוחדים ומדהימים! הזדמנות מצוינת לכול מי שיכול ורוצה (וכמובן בעל תעודת מטפל) לעשות שינוי."

YSF-140.jpg#asset:210

ה'אני מאמין' הטיפולי של המרכז לסיוע הוליסטי - גישה ועקרונות הטיפול ההוליסטי במרחב האונקולוגי 

אנו, כמתנדבי המרכז ומטפלים הוליסטיים, פוגשים את המטופלים שלנו בלב הסערה, בעת משבר החיים, כשהקרקע הבטוחה של שגרת החיים נשמטת מתחת לרגליהם. מטופלינו מאבדים תחושה של קשר לגוף, של שלמות גוף-נפש. השינוי מתרחש מעצם הידיעה על השתייכותם לקבוצת חולי הסרטן. בנוסף, ההתערבויות ההרפואיות המרובות מביאות לתחושת ניכור וזרות מהגוף ש"בגד בהם"...  במקרים רבים רגשות אלו מציפים גם את המעגל הקרוב - המשפחה והחברים הקרובים. המקום שלנו כמטפלי מגע בסיטואציה של איבוד שליטה וחוסר ודאות הינו חשוב ביותר. המגע הבסיסי ביותר משיב את הביטחון לתאים המפוחדים של הגוף-נפש, עצם הנוכחות השקטה והשלווה במרחב האונקולוגי המתוח תורמים רבות להרפיה ולהעצמה של המתמודדים עם המחלה. מטרתנו היא לחבק, להקל ולתמוך, לטפל במקביל ובשילוב הטיפול הקונבנציונלי. איננו מתיימרים לרפא.

בספרו "לשוב להיות בריא" כתב פרופ' סימונטון, אחד ממייסדי הגישה ההוליסטית בטיפול בחולי סרטן: "כיום שהסרטן הוא מחלה מפחידה כל כך, ברגע שאנשים שומעים על מישהו שלקה בסרטן, לעתים קרובות הופכת המחלה להיות התכונה המאפיינת ומגדירה אדם זה. אותו אדם ממלא מספר רב של תפקידים אחרים: הורה, מעביד, אדם אוהב - ויתכן שיש לו אין-ספור תכונות אישיות חשובות – אינטליגנציה, קסם, חוש הומור - אך מאותו רגע ואילך הוא "חולה סרטן". הזהות האנושית של אותו אדם נעלמת. את מקומה תופסת הזהות הסרטנית שלו. כולם, ולעתים קרובות גם רופאו, ערים רק לעובדה הפיזית של הסרטן, והטיפול כולו מכוון לחולה כגוף, ולא כאדם. ההנחה המרכזית שלנו היא, שהמחלה אינה רק בעיה פיזית טהורה, אלה בעיה של מכלול האדם. לדעתנו, מצבים רגשיים ונפשיים ממלאים תפקיד חשוב, הן בפגיעות למחלה, ובכלל זה סרטן, והן בהחלמה מן המחלה. אנו חושבים, שלעתים קרובות הסרטן מהווה סימן לבעיות בתחומים אחרים בחיי האדם."

מתנדבים ומתנדבות מספרים

דפנה שרון
סלבה דובנוב
סיני יצחקי

דפנה שרון

״לכבוד לנה וכל עובדי המרכז,
אני רוצה להביע את תודתי העמוקה למקום הזה, למפעל המדהים והנפלא שאין כמותו. 
היה לי עונג, שמחה והמון אהבה לאנשים וכמובן למטופלים. 
גם אם לפעמים היה קשה לראות ולחוות אנשים חולים במחלות קשות וסוגים שונים...
לעתים ההזדהות היתה עמוקה ומכאיבה. 
איך לא? אך בסופו של דבר יצאתי מכאן כל שבוע עם תחושה שעשיתי משהו, אפילו קטן, עבור אדם הסובל... 

זה בהחלט הרים, חיזק ועודד אותי.
תרם רבות לתחושתי כאדם המאמין שעלי לתת ולתרום במסגרת יכולותי. 
אז שוב תודה רבה,
ברור שאקפוץ לבקר,

באהבה
דפנה שרון״

סלבה דובנוב

״שלום,
שמי סלבה דובנוב ואני מטפל בעיסוי שבדי ותאילנדי. 
קורס ההכשרת מתנדבים היה בשבילי הפתעה נעימה.
בגלל שמעולם לא פגשתי את מחלת הסרטן לפני כן, לא ידעתי עד כמה זה קשה עבור המתמודדים איתה. 
שמחתי מאוד לראות את כמות האנשים שהיו בקורס ורצו לתרום משהו בשביל אנשים שכל כך זקוקים לעזרה שכזאת.
כאשר התחלתי להתנדב בבית החולים שערי צדק שמחתי מאוד לראות את העיניים של האנשים שמחכים לנו, המתנדבים מקרן יורי שטרן.

היום, זמן קצר כל כך אחרי שהתחלתי להתנדב, זה כבר חלק מאוד חשוב מהחיים שלי."

סיני יצחקי

״לפני מספר חודשים ספרה לי חברה במשרד שהיא מתנדבת בעמותה, הסבירה במה מדובר וציינה כדרך אגב שבקרוב נפתח קורס הכשרה למתנדבים במקצועות הטיפול ההוליסטי; כמובן שמיד הסברתי את יכולותיי בנושא ונרשמתי לקורס.
כשהייתי בדרכי לשם, חשבתי שבטח הגיל הממוצע של המתנדבים הוא כשלי, על סף הפנסיה או קרובים לזה, הרי למי מהצעירים יש זמן במרוץ החיים להתנדב?
ואכן מצאתי שם חבר'ה בגילי אבל בעיקר חבר'ה צעירים, שמוצאים זמן לעזור לאחרים.
נשבתי בקסם המקום, מזה כחודשיים אני מגיע לקליניקה ברחוב אסא, מטפל בנשמה שלי ועל הדרך גם מטפל באנשים שזקוקים לטיפול.
קשה לתאר את תחושת הסיפוק כשבסוף הטיפול המטופל מודה לך על הטיפול שהענקת לו.
המטופלים המגיעים לשם באמת זקוקים לנו, ובשבילם קם הארגון הנפלא הזה.
מדהים לראות איך הארגון עובד, איזו תמיכה מקבלים אנו המתנדבים מהארגון, בכדי שלא נצא עם מועקה בסוף המשמרת, כי באמת פוגשים כאן סיפורים קשים ולא פשוטים, בסוף כל משמרת אני יושב עם חברי וקלרה הפסיכוטרפיסטית לעבד את שעבר.
בונוס נוסף שגיליתי תוך כדי, כאן פוגשים את ארץ ישראל היפה.״

רחל סוויסה
אווה רונדל
אחוה קלמפר

רחל סוויסה

רחל סוויסה - מתנדבת במרכז לסיוע הוליסטי, מתמחה בטיפול בקרניוסקראל, חיברה שיר בהשראת אחד מטיפוליה. 

לידה

"הגוף גוזלי, שברירי, מעט פלומה על הראש.
כמו זה עתה בקעו חיים חדשים.
צעדים זהירים, מהוססים. 
היא מבקשת כוחות ואנרגיה. 
הטיפולים בבית החולים גזלו אותם 
עד הטיפה האחרונה.
אני שמה ידיים וחשה
שקליפות ישנות של דיבורים וגינונים
נשארו מאחור.
זו המהות שנולדה.
ולי ניתנת הזכות לגעת בה.
בעדינות וביראת כבוד אין קץ."

אווה רונדל

אווה רונדל, מתנדבת עשר שנים במשמרת יום ה׳ בבית החולים שערי צדק - מחלקת אשפוז יום אונקולוגי:

"עליתי משבדיה בגיל 20, לבד, אחרי שבשבדיה למדתי להיות אחות. לפני 15 שנים בערך עשיתי שינוי משמעותי בחיי והתחלתי ללמוד עיסוי ברידמן. עיסוי שבדי, עיסוי רקמות עמוק, עיסוי תאילנדי, רייקי, ובסופו של דבר גם למדתי להיות מורה ליוגה. לא ידעתי לאיזה דרך זה יקח ומה יפתח בפני. זה פתח לי המון כיוונים חדשים בחיי שלפניכן היו רחוקים ממני.  לפני בדיוק 10 שנים התחלתי להתנדב במרכז לסיוע הוליסיטי. אפילו זכיתי להיות במשמרת הראשונה שהיתה במרכז. משמרת שהיתה יריית הפתיחה של הפרוייקט המדהים הזה. באותם ימים לא ידענו לחלוטין לאן אנחנו הולכים אלא רק ידענו על החלום של לנה ושאנו רוצים ללכת אחריו ולתמוך בו. החלום היה פשוט - לתת לאנשים שנמצאים במקום קשה ומאתגר בחיים שלהם, מרחב של נשימה, מרחב של הקלה ותמיכה לצד הטיפולים האינטנסיביים בבית החולים.

היום במבט של עשר שנים אחרי על איך גדלנו, על כמות המתנדבים הגדולה, כמות אדירה של האנשים שזוכים לטיפול, אני יודעת שפעלנו נכון ושמחה ומאושרת שזכיתי להיות חלק מההתחלה של הדבר הזה.

במשך העשר שנים הללו אני מתנדבת פעם בשבוע בשערי צדק. פגשתי מאות מטופלים, מכל כך הרבה דתות ועולמות שונים. זה נתן לי מבט מאוד מיוחד על הצרכים שיש לאנשים שונים.  צריך לחוות את החוויה הזו בשביל להבין, זאת חוויה של עבודה עם מגע מאוד פשוט ומכבד, בתוך מרחב בו יש הרבה כאב. זה מבט על אנשים שנמצאים בתוך הכאב, בתוך הפחד, בתוך הקושי. אני לא יודעת איך לתאר את זה ולא בטוחה שהמילה ׳מיוחד׳ מתאימה אבל כן, זה מיוחד מאוד להיות איתם בתוך התהליך המורכב הזה. לשמוע אותם, ללוות אותם ופשוט להיות שם עבורם.

אין לי ספק שזה בית הספר הכי טוב שקיבלתי בחיי. גם מבחינה מקצועית כמטפלת וגם בתור בן אדם."

המשמרת הראשונה:  "זה היה באוקטובר 2007, במרכז היו אז 25 מטפלים מתנדבים. באותה המשמרת הראשונה היינו 4 מטפלים ויחד עם לנה יצאנו לדרך, לא הגעתי ממקום של הכרות אישית אלא פשוט הרגשתי שזה נכון לי לבוא ולתת. נכנסנו לחדר ההמתנה בבית החולים שערי צדק, לא ידענו מה לומר, האחיות הסתכלו עלינו מהצד בעין מעט חשדנית. כמובן שבאותו הזמן בבית החולים לא היה לנו חדר משלנו ובוודאי שלא מיטות טיפול אלא טיפלנו רק על כסאות.  הטיפול הראשון שנתתי היה למטופל שדיבר רק רוסית. לנה גישרה בנינו וסיפרה לו עלי ועל העבודה שלנו, בהתחלה הוא היה מעט חשדן, היו במפגש הזה מעט מאוד מילים בגלל הפער בשפה.  אני במיוחד זוכרת רגע אחד משמעותי באותו יום. הרגע שבו נגעתי בכתפיו. אחרי הרבה חשש ומעט חשדנות כאשר הנחתי את הידיים על כתפיו הוא לאט לאט סגר את העיניים, נותן לעצמו להרפות סוף סוף. זה היה כל כך פשוט ויחד עם זאת כל כך משמעותי. לאחר 15 דקות של טיפול עדין הוא פתח את עיניו, ובשקט בשקט, מתוך מעט המילים שידע בעברית אמר: ״טוב, טוב״ והודה לי בדרכו שלו.

זכיתי ללוות אותו במשך חמש שנים עד שהוא נפטר. הוא היה איש משכיל מאוד.  לאורך כל השנים הללו לא דיברנו הרבה. לרוב, המבטים שלנו היו מספיקים בכדי שנבין האחד את השניה. הוא היה קורה לי ״המלאכית״. לא היתה לנו מעולם שיחה ארוכה, רק שברי שיחות בגלל הפער של השפה. לא היה צורך במילים, המבט והמגע הם כבר בפני עצמם כל כך רחבים וכל כך עמוקים.

הוא היה שואל אותי ״מה מרגישה?״. הוא תמיד ניסה להבין במה אני מצליחה להבחין - האם אני מרגישה חום, קור, מתח?  לאורך השנים, בכל פעם שהייתי מגיעה אל בית החולים הוא היה מבקש שאטפל בו.  לאחר חמש שנים, כאשר היה בשעותיו האחרונות, הדבר נודע לי בזמן ואף הצלחתי להגיע אליו בכדי להיות נוכחת ברגעיו האחרונים ולהפרד לשלום."

מה השיעור הכי גדול שלך?  
"קשה מאוד לומר, יש כל כך הרבה וקשה מאוד לתמצת את זה. זה שינה את המבט שלי על החיים. אני חושבת שזה נתן לי סוג של התבוננות עם אורך נשימה, זה מעבר למילים...  במהלך הזמן אתה רואה דברים שנוצרים מהמחלה הזאת שיכולים להיות גם נוראים לפעמים, אנשים שהיו בריאים רוב חייהם ופתאום, בשניה אחת הופכים לאנשים מאוד חולים. החוויה הזאת גורמת לעצירה במשהו בפנים. אנשים רבים משנים הרבה דברים מהותיים בחיים שלהם. אנשים שכל החיים שלהם רק עבדו, פיתחו קריירה, משפחה אבל פתאום הם בבית, מבלים עם הילדים, מיצרים שינוי בחיים שלהם. זה נותן השראה לחיים הפרטיים שלי לגבי מה יותר חשוב לי ומה פחות חשוב. אם בכלל אני יכולה לסכם את זה במילה אחת אבחר במילה ״פרופורציות״.

בשורה התחתונה, מה שההתנדבות חידדה אצלי זה שכולנו בני אדם. אני לא יכולה לדעת איפה הייתי היום בחיי בלי החוויות האלה. אלו חוויות שלחלוטין עיצבו את מי שאני היום.  בהתנדבות טובה יש סוג של חוסר ציפיה לקבל משהו בתמורה, אבל בסופו של דבר מקבלים כל כך הרבה."


האם פגשת אתגר מיוחד בדרך?  
"כל הזמן יש אתגרים בתוך עבודה שכזו, עד כמה להסחף לתוך הסיפור האישי של המטופל, עד כמה אני שמה גבולות. עם חלק מהאנשים הלכתי ׳עד הסוף׳. השאלה שמלווה אותי הרבה היא היכן הגבולות שלי, עד כמה אני מתמסרת לחלוטין לאנשים ועד כמה אני שומרת על הגבול שלי ולא לוקחת איתי הביתה את המטענים מתוך היום שהיה. לשמחתי יש גם הרבה תמיכה ביורי שטרן, בסוף כל פגישה אנחנו עושים סשן שבו אנחנו מעלים חוויות, מעבדים חוויות קשות אם היו וכו׳. לא נשארים לבד אף פעם עם החוויות הללו. יש מעטפת משמעותית מאוד למתנדבים במרכז שתומכת תמיד ומאפשרת להמשיך בעבודה הכל כך משמעותית הזאת לטובת כולם - המתנדבים והמטופלים כאחד."


האם יש מסר שהיית רוצה להעביר למתנדבים שלנו?  
"אני היום מלמדת גם מגע בעמותה. לאורך השנים פיתחנו סוג מיוחד של גישה למגע במרכז. אני חוזרת שוב ושוב על החשיבות של הפשטות, לא משנה מאיזה טכניקת טיפול אנחנו מגיעים, עלינו תמיד לכוון למקום הפשוט, של פשוט לתת בעזרת המגע לאדם שמולנו לנשום. לעצור ולראות את האדם שנמצא מולנו ולאפשר לו מרחב של שקט וטוב. יש לזה אפקט טיפולי משמעותי ופעמים רבות זהו לב הטיפול.  בתור מטפלים אנחנו מיד רוצים להציל את העולם עם השיטה שלמדנו אבל זה לא התפקיד שלנו. המטרה שלנו היא להקל על האדם ולאפשר לו מרחב של נשימה. המוטו שלנו בעמותה הוא ״לעבוד יחד עם הטיפולים של האדם״ לעולם לא במקום."

אחוה קלמפר

טעימה מחוויותיה של אחוה, אחות מיילדת ומתנדבת במחלקת אשפוז אונקולוגית:

"היום במחלקה האונקולוגית טיפלתי באישה, שמסתבר שטיפלתי בה בדיוק לפני שנה...
היא היתה עצובה כיוון שהרופאים לא איפשרו לה לצאת לשעתיים מהמחלקה להשתתף בשמחת כניסת נכדה לעולם של מצוות.
אחיה בא לבלות עמה, כדי שילדיה ישתתפו במסיבה.
התחלתי בשחרור פאשיה, והיא אומרת לי שידי כל כך נעימות...
המשכתי בחיזוק ארבעת היסודות במקומם, והיא הודתה לי מאוד.
אמרה שידיי כמו של מלאך...
ושכמו שהכלה מתפנקת לפני האירוע הגדול, גם היא מתפנקת עם הרפלקסולוגיה..."

"אתמול במחלקה האונקולוגית, טיפלתי באמה של צעירה המאושפזת במחלקה מדי פעם. 
היא היתה "מתה לקרוא", אבל די צמודה לבתה, וכך עייפה מאוד גם בלי הספר. 
היא ראתה אותי בתחילת המשמרת, ושאלה אם יהיה לי זמן בשבילה. 
כמובן שהשבתי בחיוב, אך כשחיפשתי אותן, לא היו בחדר. 
התברר שיצאו לקומה אחרת - אז קצת המתנתי, ואז ראיתי שחזרו. 
הבת נכנסה למיטה, והאמא התיישבה על כיסא הגלגלים, שמה על ברכיי כרית ואת רגליה הרימה עליה. 
לאחר שחרור פאשיה, חיזקתי לה את צ'אקרת הבסיס, ואת צ'אקרת המין; בסוף החזקתי עקבים. 
היא הודתה לי מעומק הלב. 
בעלה שישב בצד, פרגן לאשתו את הפינוק הזה, ורק שאל, למה אבות לא מקבלים אותו...
האמת היא, שאין סיבה שלא, פשוט אף פעם לא יצא לי.
זו כבר היתה סוף המשמרת, אז לא הצעתי לו, אבל אולי בעתיד."

עופר פאר
ג'קי אנסבכר
שמשון בר לב

עופר פאר

עופר פאר, מטפל גוף נפש ויוצר, מתנדב במרכז לסיוע הוליסטי על שם יורי שטרן:

"במהלך השנתיים שחלפו, אני פוגש מידי שבוע מטופלים המצויים בשלבים שונים של התמודדות עם מחלת הסרטן.

ארגז הכלים הטיפוליים איתם אני עובד שאוב מהתחום הרחב של תרפיית גוף-נפש.
אני יכול להעיד שזוהי זכות רבת ברכה עבורי להיות חלק ממארג המתנדבים במרכז יורי שטרן. 
ידוע הוא שיש היום מגוון אין-סופי של שיטות טיפוליות וטוב שכך.
טבעי שמטפל בשיטה מסוימת יאיר את איכויותיה של השיטה בה הוא מטפל. 
מה באמת מאפשר ריפוי ותנועה מתמירה בתהליכים טיפוליים הוא מורכב, סבוך ותלוי במשתנים רבים... 
עבורי, מה שמהותי באמת, מעבר לטכניקה טיפולית כזו או אחרת, זהו עצם המפגש האנושי בין המטופל למטפל, בין הנאמר ובעיקר בין מה שנותר ללא מילים.
רגעים של התמסרות ונתינה טוטאליים למטופלים שחווים שבר בחייהם...
התחברות ממקום זך וטהור אל הרגע - אין עבר, אין עתיד.
יש תשוקה אמיתית להיות עם האדם שמולך ולהעניק לו את התחושה שאנו יוצרים יחד מרחב שבו הוא יכול להרגיש באנרגיה של אהבה והכלה אין סופיים, ולאפשר לו רגעים של חיבור עמוק אל פנימיותו, אל תודעה רחבה יותר, תוך כדי נגיעה בקושי, בפחד, בכעס, בעצב, בבלבול ובאי הוודאות המאיימת.
והרגע המביך ביותר הוא כשהמטופל מודה לך ואתה מרגיש שלו מגיעה התודה, כי בזכות מה שנוצר, יכולת לגעת ולעורר את מקומות הריפוי של עצמך.

אנו חיים בעולם שתחושת הניכור והיעדר ערבות הדדית מתקיימים בו.
קשה שלא לחוש שלערכי תועלתיות ורווח אישי יש יותר ויותר משקל ביחסים שבין אדם וחברו.
עבורי, לנה, המרכז שיצרת יחד עם העובדים המסורים הוא מעין אי של אהבה, מסירות וחמלה...
מרחב שבו אתה קשוב ממש לפעימת החיים של האחר, לזעקה לחיים, וזוהי זכות מרגשת. 
כולי תקווה ותפילה שיוזמות להעמקת ההתנדבות בישראל (כדוגמת יוזמתה מעוררת ההשראה של הגברת לנה שטרן וצוותה) תתרחבנה עוד ועוד למען יווצרו איים נוספים של מסירות, אהבה ונתינה.

ג'קי אנסבכר

       בתחילת דרכי בקרן יורי שטרן לפני כ-9 שנים בערך , התנדבתי במח' המטו-אונקולוגיה בבית החולים שערי צדק,

       ועד היום מהדהדים באוזניי משפט שאמר לי מטופל ששכב במיטת חוליו על ערש הדווי:

      "אינני יודע אם לך יש מושג מה אתה נותן לי ,אבל אני כן יודע מה אני מקבל ממך.."

      ואכן התנדבות, זה גם לתת וגם לקבל.כפי הציטטה של סופר בלגי נודע , "ההתנדבות היא כל כך יקרה שפשוט אין לה מחיר..."

      להיות מתנדב בעיניי , זה אולי כמו להיות "מוסד ללא כוונת רווחים"..רווחים משמע מבחינה חומרית, אבל מבחינה ערכית , הגמול הוא

      ללא שיעור ולאין ערוך !

      עבורי, להתנדב זה לזרום כנגד הזרם ולהעניק חשיבות לכל אדם כפרט ולראות בו חלק ממארג החיים במקום לראות בו רק בורג במערכת..

     הייתי מוסיף בלשון של בדיחותה שאם היו משלמים יותר טוב למתנדבים, ייתכן ויותר אנשים היו מוכנים לעבוד בחינם...

    לחולי סרטן , כמו להרבה אנשים אחרים שסובלים, יש תחושה של בדידות במובן שקשה להם לחלוק עם הסובבים אותם את מה שעובר עליהם, גם פיזית וגם נפשית.

    עבורם ,לפעמים המילים לא תמיד חזקות דיים כדי להמחיש את מכאוביהם וגם לא כדי להרגיע אותם..

    לנו המטפלים המתנדבים, יש בידינו כלי תקשורתי רב עוצמתי והוא המגע הטיפולי.

    המגע לכשעצמו אינו זקוק למילים-יש לו אפיק ייחודי הפונה ישירות לנפש דרך הגוף ומתרגם למטופל את התחושות השונות שהוא חש.

    קהל המטופלים ומלוויהם הדואגים בבית החולים ובקליניקה מורכב מכל גווני הקשת של החברה . לצערנו, מחלות הסרטן אינן פוסחות על שום מגזר גזע ומין או רמה סוציו-אקונומית

    והן נחלת האנושות כולה, ולכן יש חשיבות רבה למגוון מטפלים , לא רק במקצועות הטיפול השונים , אלא גם במרקם האנושי;

    נשים וגברים ,חילונים ודתיים כאחד על מנת לשרת אותו ציבור הזקוק לנו , בצורה המיטבית והחיובית ביותר.

    להיות מטפל מתנדב בקרן יורי שטרן  ,זאת זכות ,זה כבוד , זו גאווה שבשליחות , ובמיוחד זו תחושה של להיות חלק ממשפחה נותנת , תומכת ואוהבת, הפועלת

    על מנת למזער עד כמה שניתן את הנזקים ותופעות הלוואי של מחלות הסרטן , אך גם ואולי העיקר, להביא מזור נפשי למטופלים הנאבקים ולמשפחותיהם התומכות והנאבקות יחד איתם.

 

    "רפאינו ונירפא , הושיענו ונושעה"..

 

    ג'קי אנסבכר,

 

שמשון בר לב

בשירות המתמודדים עם מחלת הסרטן.

השבוע אני מנצל את הבמה כדי לכתוב בקצרה, כמה שאפשר, על הפעילות של המרכז לסיוע הוליסטי על שם יורי שטרן בבית חולים שערי צדק.

אני מתנדב במחלקת אשפוז יום אונקולוגי בבית חולים שערי צדק, במסגרת המרכז לסיוע הוליסטי על שם יורי שטרן, מאז אוגוסט 2009.   החוויה בהתנדבות במחלקת אשפוז יום אונקולוגי יש לה פנים רבות. במסגרת ההתנדבות, מדי שבוע אנחנו פוגשים אנשים, שחרב עליהם עולמם ברגע אחד של פגישה עם רופא, שהודיע להם על ממצאי בדיקה. אלו הם אנשים, שבמסגרת הטיפולים הכימותרפיים מגיעים למחלקה בתדירות המתאימה ובכל פעם הם חווים פחד וחרדה ועצב ותסכול וכעס, כמו ביום הטיפולים הראשון. לרוב הם מגיעים למחלקה אחרי לילה ללא שינה כתוצאה מאותם חרדה ופחד, פעמים רבות עם תסמינים גופנים כמו בחילות וכאבי ראש. ויש גם תסמינים יותר קבועים, תוצאה של הטיפולים הכימותרפיים, כמו חוסר תחושה בכפות רגליים וידיים ובצקות. כל הדברים האלה, בתוספת התחושה שהמוות קרוב, מביאים את החולים למצב נפשי מאד קשה, כמעט בלתי אפשרי.  מגוון טיפולי המגע שלנו והיותנו גם אוזן קשבת, משמשים עבור המטופלים של המחלקה, מעין גשר לחיים שפויים, פחות דאגה ויותר אופטימיות, פחות לחצים פיזיים ונפשיים ויותר שחרור והרפיה לגוף ולנפש, פחות רפיון גופני ונפשי ויותר חיות. ויש גם מקרים רבים, בהם אנחנו מטפלים בחולים ברגישויות וכאבים שלא קשורים למחלה או לטיפולי הכימותרפיה, כמו כאבים בשלד ובשרירים, חולשה, בעיות לחץ דם, כאבים לאחר ניתוח וכולי. החולה מרגיש שהוא אינו לבד, הוא מתמלא באנרגיות מחזקות חדשות ומתחיל את הטיפול הכימותרפי מנקודת זינוק אחרת.   פעמים רבות, המצבים האלה מביאים את המתנדב לקרבה מיוחדת למטופל, מעין חברות, מעין הרגשה של מסע משותף, בעיקר כאשר יש רצף של טיפולים. במקרים אלה, נוצר שיח בין השניים, מחליפים חוויות, אפילו בלי קשר למחלה או לטיפולים, יש צחוק ובכי ותפילות, דברים שמחזקים מאד את הקשר בין המטפל למטופל וגם מביאים הקלה רבה לחולה הסרטן.  גם המתנדב מקבל הרבה מהטיפולים ואפילו מהחולים, ורבות הוא יוצא מיום של טיפולים מלא באנרגיה ואופטימיות. מסגרת ההתנדבות, המשמרת, היא מאד נעימה וחברותית (חייב ציין את העבודה המדהימה של חן, שירלי, אילנה, יעל ורות). חוסר התחרותיות וחוסר הביקורת והשיפוטיות מאד תורמים לטיפולים עצמם וגם למתנדבים, שיוצאים מחוזקים בסוף המשמרת, ולפחות עבורי, הם סיבה מאד חשובה להמשכיות ההתנדבות שלי במסגרת המרכז לסיוע הוליסטי.   ויש גם צד אחר, פחות נעים. לצערי, יש מקרים רבים בהם, מי שטיפלת בו שבועות או חודשים או שנים והגעת עמו ליחסים מאד קרובים וחבריים, מצבו מידרדר והוא הולך לעולמו. ההרגשה מאד קשה, עצב עמוק, כאלו איבדת מכר קרוב, ולוקח זמן עד שמשחררים ויוצאים מזה.  בטיפולים לחולי סרטן, אנחנו מעבירים להם מסר, שהם אנשים ככל האנשים, רק עם בעיה מסוימת, ואל להם לתייג את עצמם לא כחולים במחלה קשה ולא בשום צורה אחרת.

ראש הטופס

תחתית הטופס