עדות לדוגמע
טקסט לדוגמא
עדות לדוגמא
טקסט לדוגמא
עדות לדוגמא
טקסט לדוגמא
רחל סוויסה
אווה רונדל
מה השיעור הכי גדול שלך?
"קשה מאוד לומר, יש כל כך הרבה וקשה מאוד לתמצת את זה. זה שינה את המבט שלי על החיים. אני חושבת שזה נתן לי סוג של התבוננות עם אורך נשימה, זה מעבר למילים...
במהלך הזמן אתה רואה דברים שנוצרים מהמחלה הזאת שיכולים להיות גם נוראים לפעמים, אנשים שהיו בריאים רוב חייהם ופתאום, בשניה אחת הופכים לאנשים מאוד חולים. החוויה הזאת גורמת לעצירה במשהו בפנים. אנשים רבים משנים הרבה דברים מהותיים בחיים שלהם. אנשים שכל החיים שלהם רק עבדו, פיתחו קריירה, משפחה אבל פתאום הם בבית, מבלים עם הילדים, מיצרים שינוי בחיים שלהם. זה נותן השראה לחיים הפרטיים שלי לגבי מה יותר חשוב לי ומה פחות חשוב. אם בכלל אני יכולה לסכם את זה במילה אחת אבחר במילה ״פרופורציות״.
בשורה התחתונה, מה שההתנדבות חידדה אצלי זה שכולנו בני אדם. אני לא יכולה לדעת איפה הייתי היום בחיי בלי החוויות האלה. אלו חוויות שלחלוטין עיצבו את מי שאני היום. בהתנדבות טובה יש סוג של חוסר ציפיה לקבל משהו בתמורה, אבל בסופו של דבר מקבלים כל כך הרבה."
האם פגשת אתגר מיוחד בדרך?
"כל הזמן יש אתגרים בתוך עבודה שכזו, עד כמה להסחף לתוך הסיפור האישי של המטופל, עד כמה אני שמה גבולות. עם חלק מהאנשים הלכתי ׳עד הסוף׳. השאלה שמלווה אותי הרבה היא היכן הגבולות שלי, עד כמה אני מתמסרת לחלוטין לאנשים ועד כמה אני שומרת על הגבול שלי ולא לוקחת איתי הביתה את המטענים מתוך היום שהיה. לשמחתי יש גם הרבה תמיכה ביורי שטרן, בסוף כל פגישה אנחנו עושים סשן שבו אנחנו מעלים חוויות, מעבדים חוויות קשות אם היו וכו׳. לא נשארים לבד אף פעם עם החוויות הללו. יש מעטפת משמעותית מאוד למתנדבים במרכז שתומכת תמיד ומאפשרת להמשיך בעבודה הכל כך משמעותית הזאת לטובת כולם - המתנדבים והמטופלים כאחד."
האם יש מסר שהיית רוצה להעביר למתנדבים שלנו?
"אני היום מלמדת גם מגע בעמותה. לאורך השנים פיתחנו סוג מיוחד של גישה למגע במרכז. אני חוזרת שוב ושוב על החשיבות של הפשטות, לא משנה מאיזה טכניקת טיפול אנחנו מגיעים, עלינו תמיד לכוון למקום הפשוט, של פשוט לתת בעזרת המגע לאדם שמולנו לנשום. לעצור ולראות את האדם שנמצא מולנו ולאפשר לו מרחב של שקט וטוב. יש לזה אפקט טיפולי משמעותי ופעמים רבות זהו לב הטיפול.
בתור מטפלים אנחנו מיד רוצים להציל את העולם עם השיטה שלמדנו אבל זה לא התפקיד שלנו. המטרה שלנו היא להקל על האדם ולאפשר לו מרחב של נשימה. המוטו שלנו בעמותה הוא ״לעבוד יחד עם הטיפולים של האדם״ לעולם לא במקום."
ג'קי אנסבכר
בתחילת דרכי בקרן יורי שטרן לפני כ-9 שנים בערך , התנדבתי במח' המטו-אונקולוגיה בבית החולים שערי צדק,
ועד היום מהדהדים באוזניי משפט שאמר לי מטופל ששכב במיטת חוליו על ערש הדווי:
"אינני יודע אם לך יש מושג מה אתה נותן לי ,אבל אני כן יודע מה אני מקבל ממך.."
ואכן התנדבות, זה גם לתת וגם לקבל.כפי הציטטה של סופר בלגי נודע , "ההתנדבות היא כל כך יקרה שפשוט אין לה מחיר..."
להיות מתנדב בעיניי , זה אולי כמו להיות "מוסד ללא כוונת רווחים"..רווחים משמע מבחינה חומרית, אבל מבחינה ערכית , הגמול הוא
ללא שיעור ולאין ערוך !
עבורי, להתנדב זה לזרום כנגד הזרם ולהעניק חשיבות לכל אדם כפרט ולראות בו חלק ממארג החיים במקום לראות בו רק בורג במערכת..
הייתי מוסיף בלשון של בדיחותה שאם היו משלמים יותר טוב למתנדבים, ייתכן ויותר אנשים היו מוכנים לעבוד בחינם...
לחולי סרטן , כמו להרבה אנשים אחרים שסובלים, יש תחושה של בדידות במובן שקשה להם לחלוק עם הסובבים אותם את מה שעובר עליהם, גם פיזית וגם נפשית.
עבורם ,לפעמים המילים לא תמיד חזקות דיים כדי להמחיש את מכאוביהם וגם לא כדי להרגיע אותם..
לנו המטפלים המתנדבים, יש בידינו כלי תקשורתי רב עוצמתי והוא המגע הטיפולי.
המגע לכשעצמו אינו זקוק למילים-יש לו אפיק ייחודי הפונה ישירות לנפש דרך הגוף ומתרגם למטופל את התחושות השונות שהוא חש.
קהל המטופלים ומלוויהם הדואגים בבית החולים ובקליניקה מורכב מכל גווני הקשת של החברה . לצערנו, מחלות הסרטן אינן פוסחות על שום מגזר גזע ומין או רמה סוציו-אקונומית
והן נחלת האנושות כולה, ולכן יש חשיבות רבה למגוון מטפלים , לא רק במקצועות הטיפול השונים , אלא גם במרקם האנושי;
נשים וגברים ,חילונים ודתיים כאחד על מנת לשרת אותו ציבור הזקוק לנו , בצורה המיטבית והחיובית ביותר.
להיות מטפל מתנדב בקרן יורי שטרן ,זאת זכות ,זה כבוד , זו גאווה שבשליחות , ובמיוחד זו תחושה של להיות חלק ממשפחה נותנת , תומכת ואוהבת, הפועלת
על מנת למזער עד כמה שניתן את הנזקים ותופעות הלוואי של מחלות הסרטן , אך גם ואולי העיקר, להביא מזור נפשי למטופלים הנאבקים ולמשפחותיהם התומכות והנאבקות יחד איתם.
"רפאינו ונירפא , הושיענו ונושעה"..
ג'קי אנסבכר,